הרפס הוא שם כללי למשפחה של וירוסים מעוררי מחלות בבני אדם. לרוב כאשר מדברים על הרפס הכוונה היא לסוג הקרוי הרפס סימפלקס 1, אשר יוצר שלפוחיות עוריות באזור השפתיים, או לסוג הרפס סימפלקס 2 אשר יוצר שלפוחיות דומות באברי המין.
הזיהום העורי הכרוך בהרפס סימפלקס יוצר מטרד בריאותי וחוסר נוחות אצל החולה, אולם למעט מקרים נדירים או כאשר קיימת פגיעה במערכת החיסון, הוא אינו יוצר סיבוכים קשים. אדם שחווה הידבקות בהרפס ימשיך לשאת אותו באופן כרוני כל חיו ועשוי לחוות התפרצויות חוזרות ונשנות של המחלה בתדירות משתנה.
הדבר נובע מכך שהרפס גניטלי עשוי להיות חסר תסמינים, לגרום לתסמינים חלשים בלבד, ליצור מגוון תסמינים שונים אשר משתנים בין אדם לאדם, או ליצור תסמינים אשר עשויים להתאים למצבי מחלה אחרים.
הרפס – אופי המחלה
אופי המחלה גורם לכך שהאבחון הטוב ביותר להרפס נעשה על ידי לקיחת דגימה משלפוחית עורית וניתוח שלה במעבדה לזיהוי נוכחות הנגיף.
ההתקף יכלול הופעת שלפוחיות המלאות בנוזל צלול, פצעים מכאיבים וכיבים עוריים זעירים באזור אברי המין. הצורה הקלאסית של פצעי ההרפס מזכירה יבלות או פצעונים זעירים אשר לרוב מתייבשים, מגלידים ונושרים מעצמם בתוך שבועיים עד חודש מהופעתם. מיקום הפצעים משתנה ועשוי לכלול את הפין או הוגינה, אזור פי הטבעת, הישבן והירכיים. הפצעונים יוצרים לרוב תחושה עורית של צריבה. אצל חולים מסוימים תופיע גם צריבה בעת מתן שתן.
כאמור, ישנה שונות גדולה בהופעת התסמינים בין חולים שונים. כאשר התסמינים חלשים החולה עשוי לחשוב בטעות את פצעי ההרפס לעקיצות חרקים, וכאשר הם חמורים הוא עשוי לייחס אותם למחלת מין קשה אחרת. התקפי ההרפס הבאים יכללו את אותם תסמינים של ההתקף הראשון אולם לרוב יהיו קלים יותר וייעלמו בתוך יומיים עד שבועיים. לעתים ההתקפים הבאים ילוו בתחושה מקדימה של עקצוץ עורי ורגישות באזור הנגוע, עוד בטרם הופעת השלפוחיות העוריות.
אבחון הרפס
כאמור, אבחון ודאי של המחלה נעשה רק על ידי לקיחת דגימה משלפוחית חשודה בתוך 48 שעות מהופעתה ויצירת תרבית ויראלית במעבדה. התשובה המתקבלת יכולה לומר לא רק אם האדם נגוע בהרפס, אלא גם באיזה מסוגי הנגיף. חסרון הבדיקה הוא שהיא נוטה לתת תשובות שליליות שגויות, זאת כיוון שיצירת תרבית ויראלית שתאשר את קיום המחלה דורשת עומס וירלי גדול שלא תמיד קיים בשלפוחית הנבדקת.
אפשרות נוספת לאבחון המחלה היא בדיקת דם לזיהוי נוגדנים כנגד הנגיף. באם ישנם נוגדנים כאלה בדם זהו סימן שהאדם נחשף לנגיף, אולם לא ניתן לדעת אם הוא מצוי בהתקף של המחלה בזמן הבדיקה או לא.
