מחלות מין היו קיימות בעולם מאז ומתמיד, עוד מימי התנ”ך ניתן למצוא עדויות לכך. מרבית מחלות המין מאוד מדבקות, בעיקר כאשר מקיימים יחסי מין לא מוגנים, אך מרביתם מדבקות גם כאשר יחסי המין מוגנים באמצעות קונדום וזאת בשל הסיבה הפשוטה, שלמרבית מחלות המין יש ביטוי קליני על גבי העור ולכן הם גם נקראות מחלות עור ומין.
כאשר מקיימים יחסי מין מוגנים, אך אחד מהפרטנרים חולה בהרפס והקונדום אינו מכסה את האזור, קיים סיכון גבוה למצב של הידבקות בהרפס אצל הפרטנר השני.
ממחקרים רבים שנעשו במהלך עשרות השנים האחרונות, נמצא כי למרות שיחסי מין לא מוגנים או מוגנים היא הסיבה העיקרית להידבקות במחלות מין שונות, ניתן להידבק גם בחלק מהמחלות בשימוש בשירותים משותפים ומלוכלכים, מגבות משותפות, בגדים, מין אוראלי ועוד.הרפס הוא שם כללי למספר מחלות, לא כולן נחשבות לתחום מחלות מין ולכן דרכי ההידבקות בהם שונות.
הרפס הידועה בשפה העברית בתור: שלבקת. זוהי מחלה בעלת ביטוי קליני על גבי העור, אשר בא לידי ביטוי באמצעות שלפוחיות המופיעות באזורים שונים. כאשר מחלת ההרפס הינה נגרמת בשל יחסי מין, התבטאות המחלה תהיה שלפוחיות על גבי אברי המין וסביבתם הקרובה. קיימים שמונה סוגים של הרפס ולכל אחד מהם יש דרכי הידבקות שונים.מהם דרכי ההידבקות בהרפס?
- הרפס סימפלקס מסוג 1, תוקף בעיקר את אזור הפנים ובפרט את אזור השפתיים. הרפס מסוג זה עלול לעבור גם באמצעות יחסי מין אוראליים אך לא רק. הרפס מסוג זה עלול לעבור מאדם לאדם, כאשר משתמשים בכלי אוכל משותפים (מזלג, סכין וכדומה), שותים מאותה כוס וכדומה. הרפס מסוג זה עובר באמצעות רוק, ולכן כל מגע עם רוק של אדם אשר נושא את הנגיף באופן פעיל עלול להדבק.
- הרפס סימפלקס מסוג 2, תוקף בעיקר את איברי המין והאזור מסביב. הרפס מסוג זה עובר באמצעות קיום יחסי מין לא מוגנים אך נמצא כי גם עובר באמצעות קיום יחסי מין מוגנים, מין אוראלי ומין אנאלי. הרפס מסוג זה מאוד מדבק ויש צורך להימנע מקיום יחסי מין עם אדם אשר לו שלפוחיות על איברי המין או באזור מסביב, גם אם משתמשים בקונדום, הסיכון הוא גבוה מאוד להידבק במחלה.
- הרפס מסוג 3, הידוע בשם וריצלה זוסטר, גורם לשתי מחלות, גם לאבעבועות רוח (אחת ממחלות הילדות המוכרות) וגם לשלבקת חוגרת (מחלה השכיחה יותר בגילאים מבוגרים). סוג זה של הרפס עובר באמצעות רסיסי רוק (לדוגמא: שיעול, התעטשות, קרבת מגע לאדם נושא נגיף וכדומה).
- הרפס מסוג 4 (אפשטיין באר) והרפס מסוג 5 (ציטומגלו). למרות שאלו הם שתי מחלות שונות הנגרמות משני סוגי הרפס שונים, דרכי ההידבקות במחלה דומות ובמרבית המקרים שני הווירוסים גורמים למחלת הנשיקה. ההידבקות נעשית באמצעות רסיסי רוק, שתייה באותו כוס, קש, אכילה מסכו”ם משותף וכדומה. בעבר חשבו שמחלה זו עוברת מנשיקה ולכן היא נקראת גם “מחלת הנשיקה”.
- הרפס מסוג 6 (ה-Roseolovirus – האדמדמת) והרפס מסוג 7, דומים מאוד באופן ההידבקות, תסמינים ואבחון הרפס וטיפול. גם הסוגים הללו מועברים באמצעות רסיסי רוק, התעטשות, שיעול, שימוש במגבות, שירותים, כלים, שתייה וכדומה עם אדם נושא נגיף או נגיפים אלו. האדמדמת ידועה כמחלת המתרחשת בעיקר בילדות.
- הרפס מסוג 8 (KSHV). סוג זה של הרפס נמצא תחת מחקרים רבים בשנים האחרונות. סוג זה של הרפס עלול לגרום למחלות רבות וביניהן לסוג סרטן הנקרא לימפומה – סרקומת קפוסי. נמצא כי הרפס זה שכיח בקרב חולי איידס ולעכן ייתכן מאוד שסוג זה גם כן מועבר ביחסי מין.
